<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ג חי"א</h1>
<h2>דף נב.</h2>
תנאי כתובה ככתובה דאמי פרש"י תוספת שהוא נותן לה ומזונות וכל הנך דכתבי שהוא תנאי כתובה דינם כעיק' כתוב' אבל לא כתובת בני' דכרין וכמו כן נדוני' אף על גב דאיקרי כתובה כדאשכחן קבורתא תחת כתובתה ורצה לומר גם הנדונייא בכלל מכל מקום להני שמזכיר כאן דתנאי כתובתה ככתובה אין דין נדונייא כדין הכתובה כאשר אכתוב כי יש מהן שנדוניי' שוה להן ויש מהן שאין הנדונייא בכלל הילכך אין לפרש תנאי כתובה ככתובה אלא תוספת ומזונות ושאר תנאי הכתובה כאשר כתבתי. ונפקא מינה למוכרת כתובתה ולמוחלת ולמורדת ולפוגמ' ולתובע ולעוברת על דת לשבח ולשבועה ולשביעית ולכותב כל נכסיו לבניו ולגבות מן הקרקע ומן הזבורית וכל זמן שהיא בבית אביה ולכתובת בנין דכרין למוכרת פירו' דאם מכרה כתובתה מכרה כל תנאי כתובתה יש להן בנין דכרין הילכך ואין לה דין נדוניא וכתובה לכל הני מילי הילכך אין להזכיר כאן אלא תוספ' ונדוניא נמי דמיקרי כתובה כדאשכחן קבורתא תחת כתובתה ורצה לומר נדונייא ואין דין נדונייא ככתובה לכל הני מילי כגון זינת' ועוברת על דת יש לה נדונייא גם יש דברים שתוספת אינה ככתובה כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל אין להם כתובה ויש להם תוספת ולהכי פרט אלו למוכרת ולמוחלת לבעלה או לאחר מכר ומחל התוספת כמו עיקר כתובה מורדת ועוברת על דת אבד' תוספת כמו עיקר פוגמת נשבע' אף על התוספת ואפילו הן בשני שטרות כלומר העיקר בשטר אחד והתוספת בשטר אחר ולתובעה תובעת בבית דין לא שנא תבעה תוספת אין לה מזונות ויש אומרים שאם תבעה עיקר ושיירה תוספת יש לה מזונות כמו תובעת קצת כתובה ואם תבעה כתובה התוספת בכלל ואין לה מזונות ולשבח כי אין כתובה גובה משבח שהשביחו יתומי' וכן תוספת לשבועה כשם שאין נפרעת כתובתה אלא בשבועה כך תוספת ואם נשבעת בסתם על הכתוב' התוספת בכלל לשביעית שאם פגמה כתובה ולא פגמה תוספת משמט' הכל ולכותב נכסיו לבניו קרקע לאשתו כל שהוא אבדה כתובתה וגם תוספת ולגבות מקרקע ואפילו מיניה וכן תוספת ולזבורי' תוספת דינו בזיבורית כמו כתובה וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה עד חמשה ועשרים שנה ומכאן ואילך מחלה כתובת' גם התוספת ולכתובת בנין דכרין שיורשין בניה גם התוספ' כתובות. וכל זה דאמרינן דדין התוספת שכת' לה והוסיף לה או שכללו עם העיקר אבל אם כתב לה ונתן לה מתנה כך וכך אין דינה ככתובה וכל שכן אם כתב לה מתנה בשטר בפני עצמו ולפיכך נהגו לכתוב מתנה לחוד להוציאו מדין תוספת דכתובה. מטלטלי ואיתנהו בעיניהו גובה בלא שבוע' פירש רב אלפס ואפילו ליתנהו בעיניהו והוא דידע דהני מטלטלי מחמת מטלטלי קמאי פירוש אם באת לגבות מטלטלין שהביאה מבית אביה ואינה רוצה לגבות שאר כתובה בלא שבועה. ייחד לה ארעא אפילו בחד מצרנא וכל שכן בארבע מצרנהא גובה בלא שבועה. אמר לעדים כתבו וחתמו והבו לה קנו מיניה לא צריך לאימלוכי ביה פירוש אף על גב דלא אמר כתבו וחתמו והבו לה כך פירשו התוספות ויש מן הגדולים שכתבו והא דאמרינן דצריך לאימלוכי ביה דוקא כשאמר להם קודם הנישואין כתבו וחתמו והבו לה בשע' נשואין אבל אם אמר הבו לה ולא יהיב זמן כותבין ונותנין ולא בעי לאימלוכי ביה וכן עיקר. וכתב הראב"ד ובכל אשר אמרנו בכאן בלא שבועה אם בא בעל חוב זה לגבות צריך שבועה וכן הרב רבי יונה בתרא. נשבית לאחר מיתת בעלה אין היורשין חייבין לפדותה ואפילו נשבית בחיי בעלה ומת בעלה כתובות [נ"ב ע"א] יורשין אין אוכלין פירות נכסי מלוג אף על פי שזנין האלמנה כתובות. מות' בלאו' ליורשי' ומותר מזונות כתובות [ס"ה ע"ב].
